אנחנו בדרך להיות פרה קדושה

כתבתי פעם רשומת הזמנה לציבור לכתוב בוויקיפדיה. ככל שעובר הזמן אני חושב שזה חשוב שיותר ויותר אנשים יגלו מעורבות שם. ויקיפדיה בעברית הופכת למקור המידע בעברית הנגיש ביותר דה-פקטו. הערכים שלה מופיעים ראשונים בחיפוש בגוגל. אין לי טענות כלפי הכותבים בוויקיפדיה. אני חושב שרובם אנשים מסורים, שטובת הכלל לנגד עיניהם, והם רוצים לדאוג לכך שמידע אמין יהיה זמין לכולם, בחינם. הבעיה היא שקבוצת הכותבים הפעילים היא מיקרוקוסמוס מאוד מוגבל של דוברי העברית. יכול להיות שזו קבוצה מייצגת, ויכול להיות שלא. אבל בטוח שהיא קבוצה קטנה יחסית. היא כנראה גדולה יותר מקבוצת כותבי האנציקלופדיה העברית, וגם מייצגת יותר את מגוון הדעות בקרב דוברי העברית, אבל היא עדיין רחוקה מלמצות את פוטנציאל הכותבים שלה.

מאפיין נוסף שלה, שלדידי דווקא פועל לרעתה, הוא האובר-פמיליאריות שלה. הוויקיפדים הישראלים נוהגים לערוך מפגשים מדי פעם, נמצאים בקשרים אינטרנטיים וטלפוניים אחד עם השני, וכו'. יש לקהילתיות הזו כמובן יתרונות רבים – זה אלמנט משכך עימותים לפעמים, זה אולי גם מקל על התיאום וחלוקת העבודה, ואפילו על התקשורת הלא-מילולית-ישירה (או איך שאפשר לקרוא לזה, כלומר הטון של תמליל השיחות וכו'). אבל לדעתי יש לזה גם חסרונות. הקהילתיות הזו יוצרת, במתכוון או שלא במתכוון, גם סגירות (כלפי מי שאינו חלק מהקהילה) וגם מופעים של תמיכה חברית, שהם נחמדים כקהילה, אבל אינם רצויים כשזה מגיע להכרעות בענייני תוכן והתנהלות. לא שחסרים סלעי מחלוקת בוויקיפדיה, אבל הפמיליאריות הזו מעודדת הגעה לפשרות שהן בעיני לעיתים גרועות מהחלטות נחרצות לכן או לכאן – מגיעה אחת מהדמויות הסמכותיות (בירוקרט, או אחד הויקיפדים הוותיקים) ומציעה פשרה. אני לא חושב שזה רע באופן אינהרנטי, כלומר, זה גם סוג של הכרעה, אבל לדעתי ההכרעה הזו מתקבלת יותר מתוקף הסמכות והמוניטין, ופחות על בסיס התוכן שלה.

למה זה חשוב ולמה אני פונה אליכם? בגלל לורנס לסיג. לסיג טבע את מטבע הלשון Code is Law. כלומר, תוכנות, ובמיוחד הממשקים והפרוטוקולים שהן כוללות, הן סוג של חוק. פרוטוקול TCP/IP, עמוד השדרה של רשת האינטרנט, מבטיח (טוב, לא לגמרי, אבל בערך) שהרשת תהיה נייטראלית ו"עיוורת" לשאלה מיהו יעד המידע המועבר, ומה תוכנו. גם בוויקיפדיה יש חוקים והנחיות. יש פרלמנט שבו מצביעים על מדיניות (חוקים). החוקים הללו מגדירים, למשל, על מי אפשר לכתוב ערך ועל מי לא, כמה פעמים יש להזכיר את התואר "רב" בערכים העוסקים ברבנים, האם ישובים ישראלים מעבר לקו הירוק יכונו "התנחלות", מי יופיע בקטגוריה להט"בים, ועוד. כל התקנות והחוקים הללו יוצרים תמונת מציאות מסוימת. הקווים המנחים ליצירת ערכי אישים יוצרים תמונה מסוימת של החברה, כפי שהיא משתקפת בוויקיפדיה, בשאלה "מי חשוב?". שם התואר "התנחלות" נושא עימו קונוטציות מסוימות. קטגוריית להט"בים נותנת תמונה מסוימת של הנראות של הקהילה ההומו-לסבית. תמונת המציאות הזו היא הסטנדרט דה-פקטו של ציבור קוראי העברית ברשת. זהו ה"חוק" והוא לא ירד מהשמים, אלא הוא תוצאה של פעולה פוליטית (הצעות מדיניות, דיונים, הצבעות וכו'), בזעיר אנפין, בקהילה מצומצמת. יש קבוצה לא גדולה של אנשים שנטלו את המושכות לידיהם, החליטו שזה חשוב להם, והתגייסו כדי לכתוב את האינצקלופדיה, וגם, בדרך אגב, את החוקים שלה. יכול להיות שאלו חוקים טובים, ויכול להיות שלא. הסברתי לעיל מדוע לדעתי יש בעייתיות מסוימת בקהילת הכותבים בוויקיפדיה, שהיא, כאמור, זו שמייצרת את התוכן ואת החוקים. כל אחד ואחת שיקחו אחריות ויצטרפו לקהל הוויקיפדיה יהפכו לאזרחי הקהילה המקוונת הזו, ישנו קצת את הקהילה (במיוחד אם תצטרף כמות גדולה של אנשים, שתנטרל במעט את אותה פמיליאריות שעליה דיברתי בפסקה הקודמת) וישפיעו על תמונת המציאות שכולנו נחשפים אליה. אם ההתגייסות הזו תהיה מכל קצוות הקשת הפוליטית, אולי מתוך הבליל הזה תיווצר תמונת מציאות שמשקפת באמת את החברה הישראלית או החברה דוברת עברית בכללותה, על גווניה? סביר להניח שאם תעשו כן, מהר מאוד תגבשו עמדה בשאלה מה צריכה להיות דמותה של הוויקיפדיה (ממש בתחילת ימי הבלוג שלי, הצעתי נקודת השקפה משלי, שעוררה פולמוס מסוים), אבל מה שטוב זה שככל שיהיו שם יותר אנשים עם יותר דעות, יש סיכוי ליצור סינתזה עשירה ויותר משקפת שלהן.

ויקיפדיה בעברית אינה "ישראלית". כלומר, היא לא כפופה למשרד החינוך, ממשלת ישראל, או גוף ישראלי רשמי (גם לא לעמותת ויקימדיה ישראל), אלא לקרן ויקימדיה העולמית, אשר נותנת יד חופשית למדי לקהילות המקומיות בכל ויקיפדיה בכל שפה לקבוע את נהליהן, בתוך גבולות גזרה רחבים למדי. אבל היא הופכת לסטנדרט בפועל של המידע האנציקלופדי בעברית. האם אזרחי ישראל ידרשו להטיל עליה פיקוח ציבורי, כי ה"חוקים" שלה שקולים במידה מסוימת, לחוקים שמחוקקת הכנסת? כי היא הופכת לסוג של מונופול על מידע אנציקלופדי בעברית? ויקיפדיה בעברית, למשל, בחרה להכפיף את עצמה, באופן מחמיר למדי, לחוקי זכויות היוצרים, באופן שנוטה יחסית, להשקפתי, לא לאתגר את הגנת השימוש ההוגן. זו הכרעה מאוד מתגוננת, ויש אולי מי שיאמר פחדנית-משהו למיזם שפועל בשם רוח התוכן החופשי. כלומר, זה סוג של החלטה פוליטית. לא פוליטיקה של ימין ושמאל, אלא פוליטיקה של חוקי הקניין.

אז אם אתם רוצים ללכת לכתוב שם, נסו לא לעשות זאת בסגנון ההתגייסות ההמונית לשינוי פני איגוד האינטרנט הישראלי. סביר להניח שאם תעשו כן, תיתקלו בחומה בצורה, כי אף לא אחד אוהב שמגיע מישהו חדש שנושא עימו את דגל המהפכה וחושב שהוא יודע יותר טוב מכולם, אדרבא קבוצה של אנשים. אחזור כאן על כמה עצות שכתבתי ברשומה המקורית:

1. התחילו באופן פסיבי: צפו קצת בערכים ובשינוים שעורכים בהם הוויקיפדים
2. הרשמו. בוויקיפדיה מעדיפים משתמשים רשומים על פני משתמשים אנונימיים
3. בצעו בתחילה עריכות קטנות. למשל, קחו לכם ערך ובצעו עבורו הגהה לשונית
4. אל תתביישו לשאול. השתמשו לשם כך בדף השיחה של הערך
5. התרחקו מהמזנון בחודש הראשון. אחד הדברים שלדעתי מעצבנים ויקיפדים זה משתמש חדש שבעריכה השלישית שלו מציע איך לשפר את הוויקיפדיה. ציברו קצת מוניטין וניסיון לפני שאתם עושים את זה. לא יקרה שום אסון אם תדחו את ההערות הללו בחודש
6. זו לא בושה לומר “טעיתי”. אל תתבצרו בעמדות, במיוחד כחדשים, וקבלו את הכרעת הקהילה. אל תעשו "דווקא" ואל תגרמו מהומה כדי להדגיש עמדה

זהו. עכשיו לכו לכתוב.

אנחנו בבואנוס איירס עכשיו, בכנס ויקימניה 2009 (גרסה מעניינת לירח דבש, לא?). ההרצאה המצויינת של איילת (ואני אומר את זה למרות שאני משוחד. היי, יש גם וידאו!) היתה כבר ביום רביעי, והיום יבוא הכנס אל סופו. האוכל כאן נפלא, במיוחד הבשר, שבא בסטייקים בגודל של בתים ובמחיר של סנדביצ'ים, אבל גם האמפנדס נחמדים.

ראיתי שיש אי הבנה שחוזרת על עצמה לגבי השינוי הצפוי בוויקיפדיה (טוב, זה מה שקורה כשמהדהדים). אריק מולר מסביר. בקצרה, עד כמה שאני מבין: עד כה, ערכים מסוימים היו חסומים לעריכה (ללא רשומים, לרשומים עם ותק של פחות מארבעה ימים, וכו'). כעת, אותם ערכים יהיו פתוחים לעריכה, אבל הקוראים יוכלו לבחור אם לראות את הגרסה העדכנית ביותר, או את הגרסה ה"מאושרת" (Flagged) האחרונה. בנוסף, עד כמה שאני מבין, ברירת המחדל תהיה לראות את הגרסה העדכנית ולא את הגרסה המאושרת.

אתמול נכחתי בפאנל על שימושיות בתוכנת מדיה ויקי. הציגו שם כל מיני תכונות חדשות שעובדים עליהן, כמו למשל שיפור במנגנון התגובות, ותיבת עריכהעם Rich text, כל זאת כחלק מיוזמת שימושיות כללית שבה פצחה קרן ויקימדיה, כדי להעלות, בין השאר, את אחוז המשתתפים בעריכה, הן בערכים והן בדפי השיחה.

באתי קצת מוכן לדיון הזה, לאחר שיחה עם מישהו מצוות השימושיות של קרן ויקימדיה ומשתתפים נוספים. אחד המשתתפים באותה שיחה טען שוויקיפדיה לא מממשת עקרונות שימושיות בסיסיים בממשק המשתמש, ושאלתי "בשמו" כמה שאלות. למשל, בדפי השיחה, גם במנגנון התגובות החדש, מדוע צריך להקליק על קישור כדי ליצור פתיל חדש? מדוע שלא תהיה בעמוד, כחלק מהעיצוב שלו, תיבת טקסט וכפתור Submit כדי ליצור שיחה חדשה?

גם עריכת עמוד, מסתבר, היא מטלה שלא כל אחד יודע לעשות. ההערכות הן שיותר ממחצית הגולשים בוויקיפדיה אינם יודעים שאפשר לערוך אותה. הוויקיפדיה משתמשת כבר שנים בעיצוב שכולל לשוניות בראש עמוד, שהקלקה על הלשונית Edit this page (ובוויקיפדיה בעברית אפילו יותר לקוני: "עריכה") מביאה את המשתמש לדף העריכה (כך גם בגרסת הבטא החדשה שלה). גם זו בעצם החלטה עיצובית קצת מוזרה. בדרך כלל מקובל להשתמש בקישורים כדי לסמן ניווט, וכפתורים כדי לסמן פעולות. אולי כפתור Edit this page יהיה מזמין יותר לעריכה?

בין הדברים שעשיתי בוויקיפדיה, אני יכול לזקוף לזכותי (או לחובתי) שני מושגים: "הקמת אסם" ו"הבהרת חשיבות". בשני המקרים מדובר במושגים שאיבדו את המשמעות המקורית שלהם.

הקמת אסם (barn-raising) היתה אמורה להיות:

…התארגנות של מספר ויקיפדים בכדי לבצע משימת תחזוקה פשוטה יחסית המהווה נטל גדול מדי על ויקיפד אחד ואשר אינה ניתנת לביצוע על ידי בוט אלא מצריכה התערבות אנושית.

כשיצרתי את המושג הזה, על בסיס הוויקיפדיה באנגלית ו-Meatball Wiki התכוונתי לפעולות שאפשר לחלק למספר מצומצם (בערך 10) של יחידות עבודה, אשר כל אחת מהן אמורה לקחת בערך חצי שעה, וכל העניין היה אמור להסתיים בתוך יום-יומיים, ומלבד המשימה שבוצעה, אמור גם לתת תחושת סיפוק לקהילה, הנאה למשתתפים, וגיבוש קהילתי. בפועל, הפך המושג לשם נרדף לכל משימה שאפשר לחלק אותה לתתי-משימות. הקמות אסם לוקחות חודשים, ולפעמים לא מסתיימות כלל. התרעמתי על כך לא אחת. אפילו את השם שיבשו. ויקיפדים התייחסו לארגון הפעולה כ"אסם" ולא כ"הקמת אסם". אני יודע שזה קצת קטנוני מצדי, אבל יש בשיבוש הזה גם אינדיקציה לכך שאנשים לא מבינים את מהות המושג (ואתם, הקוראים, זוכרים את הקמת האסם בסרט "העד"?).

אבל השיבוש שבאמת מעצבן אותי הוא מה שקרה לתבנית הבהרת חשיבות. מטרתי היתה (שוב, בהשראת הוויקיפדיה באנגלית) ליצור איזה איזון בין המחקנים לבין המכלילנים. כשיצרתי את התבנית, כתבתי בדף השיחה:

בעקבות [...], יצרתי תבנית דומה לתבנית קיימת באנגלית, שמבקשת מכותב הערך (או מאחרים) להבהיר את חשיבותו של ערך שהועלה לוויקיפדיה. [...] מטרת התבנית היא לצמצם את החיכוכים התכופים בין המחקנים (deletionists, מתחדישי המחבר) לכוללנים (inclusionists, כנ"ל) – הכוללנים, מחד, לא יצטרכו להתלונן על כך שערכים נמחקו מייד עם הופעתם, כאשר יש ספק אם הם ראויים להיכלל בוויקיפדיה. המחקנים, מאידך, יוכלו לוודא שערכים מיותרים מסומנים בתבנית וקטגוריה ויהיה ניתן לאסוף אותם פעם בשבוע ולראות את מי מהם יש אכן למחוק.כמובן שקבלת התבנית מחייבת שיתוף פעולה. אין למחוק ערך שהושמה עליו התבנית מבלי להתייעץ קודם לכן עם אחרים (או לאחר חלוף פרק זמן, שבו היתה לוויקיפדים אפשרות לחוות דעה על חשיבות הערך). מצד שני, אני מצפה מהקהילה לגינוי של שימוש לרעה בתבנית, כדי למנוע מחיקה של ערך שברור שאין מקומו כאן. כמו שאני אוהב לומר: הפעילו שיקול דעת.

בפועל, התבנית הפכה למסלול עוקף הצבעות מחיקה. ולא קיימת שום סנקציה נגד שימוש לרעה בתבנית. סנקציה כזו מחייבת אלמנט של זיכרון: מי הניח את התבנית על הערך והאם הערך נמחק בסופו של דבר או לא – לא אוהבים לזכור היסטוריה לאנשים בוויקיפדיה, ואני מעיז לומר: בעיקר לא אוהבים לזכור למחקנים (אני נמנה על המכלילנים).

מאוחר יותר נתבקשתי, כיוצר התבנית, להבהיר למה התכוונתי. וכתבתי:

כוונת התבנית מופיעה בדברים שרשמתי שם למעלה: לסמן ערכים חדשים (הדגשה במקור. ע.ב.), בעיקר כאלו שהועלו ב"פגע וברח" על ידי אלמונים, ויש ספק ברור במידת שיכותם לוויקיפדיה, וזאת כדי למנוע מצב שבו טיפש אחד זרק ערך לבאר שאחר כך נדרשים מאה ויקיפדים כדי להוציא אותו ממנה. מצד שני, ויקיפדים מסוימים, יש שיגידו ביהירות מסוימת, נהגו אז לסמן ערכים למחיקה בתחומים שבבירור לא היה להם שום מושג בהם, וכוונת התבנית ביחס אליהם היתה להעמיד אותם על בורותם ויהירותם (על ידי תגובה של מעלה הערך וויקיפדים אחרים). בנוסף היו ויקיפדים (מאסכולת המחקנים) שפשוט מחקו ערכים חדשים בסיטונות מחשש שאותם ערכים ישקעו בתהומות הוויקיפדיה ויהפכו לחלק אורגאני ממנה. מטרת התבנית היתה לאפשר להם לבוא על סיפוקם כך שערכים שאולי יש למחוק לא ישכחו בתהום הנשייה אלא יסומנו ויהיה אפשר למחוק אותם לאחר פרק זמן, בהליך פשוט יותר מאשר הצבעת מחיקה. דהיינו, לאחר שהשתרר קונצנזוס של רוב המשתתפים בדף השיחה, של ויקיפדים שסבורים שאין טעם בקיום הערך במתכונתו הנוכחית.כלומר, מטרת התבנית, כפי שהצהרתי עליה בראש דיון זה, היא ליצור פשרה ואיזון בין שני מחנות בוויקיפדיה – המחקנים והכוללנים. אולם, אם קהילת הוויקיפדים נדרשת לכל-כך הרבה מלל כדי לדון בשימוש בתבנית זו, אז כנראה שהיא לא משיגה את מטרתה ויש למחוק אותה וזהו.

אבל כמובן שזה לא עזר. התבנית נשארה על כנה. יתרה מזאת, בהמשך אותו עמוד דנו בשאלה האם מותר להניח את התבנית גם על ערכים ישנים, וכך כתב אחד המפעילים דאז, מגיסטר (היום הוא בירוקרט):

ערך אינו קונה לעצמו "חשיבות" באמצעות פז"מ. נכון שעל פי רוב, תהייה על קנקן חשיבותו של ערך מתרחשת בימים הראשונים לקיומו, ומטבע הדברים היא תעלה פחות ופחות ככל ששוכב הערך יותר זמן, אך למה יש להסדיר זאת בנוהל ולהוציא מחוץ לחוק את המקרים הפחות שגורים?

הטענה הזו הגיונית. אבל היא מפספסת את המטרה של התבנית, כפי שראיתי אותה בעת שיצרתי אותה: ליצור את אותו איזון בין המחנות. הנחת התבנית על ערכים ותיקים מפירה את אותו איזון והיוותה, לדעתי, חלק נכבד מאותו מדרון חלקלק שהפך אותה למסלול עוקף הצבעות מחיקה.

אבל על מה אני רוטן בעצם? גם מושגים ויקיפדים, כמו ערכים בוויקיפדיה, אינם שייכים למי שכתב ויזם אותם. הם שייכים לקהילה. היוזם אינו מחזיק בקושאן עליהם ועל פרשנותם. הוא יכול לתרום את דעתו לדיון, ולספר למה התכוון, אבל לקולו אין משקל יתר בדיון ובהחלטה. זה מעצבן. זה מתסכל, אבל זה המצב.

היה לי בבית את הספר שיצא כסיכום של תוכניות הבידור "שלושה בסירה אחת" ששודרו ברדיו. אחד הביטויים שהופיעו שם, אשר אימצתי לעצמי ומתאים למה שכתבתי לעיל הוא זה: "שלח לחמך על פני המים. הוא יחזור אליך כסנדביץ'".

זוהי המלצה על הבלוג הרהורים על ויקיפדיה העברית.

אהרן בן טובים (שם בדוי) מספר על עצמו:

אני ויקיפד פעיל, חלק מהקהילה, הנמצא בה כבר מספר חודשים נאה. כבר כתבתי כמה וכמה ערכים, השתתפתי בויכוחים והשמעתי קולי בהצבעות שונות. יחד עם זאת, מידת הפתיחות בוויקיפדיה לביקורת מוגבלת, וגם כאשר היא מושמעת לעתים רחוקות היא גוררת שינוי מעשי. זאת ועוד, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, והדיונים בה אמורים לשקף דילמות מקצועיות, ולא אכסניה לפוליטיקה וירטואלית או לניתוח עצמי. משום כל אלו את הרהורי אני מעדיף לכתוב כאן, במקום חיצוני. הבהרה: "אהרון בן טובים" הוא שם עט שנבחר באקראי, ואין לו כל קשר לאדם בשר ודם הנושא שם זה.

בן טובים עושה מה שאני לפעמים עושה כאן ברשומות תחת התגית "ויקיפדיה", אבל בצורה הרבה יותר ביקורתית ועם מתן דגש על ההתנהלות הפנימית והאינטראקציה בין חברי הקהילה, והרבה יותר הבנה סוציולוגית של המתרחש. אני חושב שהכתיבה שלו מרתקת.

כשאתם קוראים ערך בוויקיפדיה, הקפידו לקרוא גם את דף השיחה שלו. במקרים רבים, ערך בוויקיפדיה הוא תוצאה של עימות ופשרה. צדדים ניצים מתווכחים מה צריך להיכנס לערך, ומה לא, וכיצד יש לנסח את הדברים.

דוגמה אקטואלית יש בערך על ברוך גולדשטיין. האם בפסקה שמדברת על התגובות לטבח שערך, בחלק שמדבר על הספר "ברוך הגבר", יש לכתוב את המשפט:

"בספר מופיע המאמר "הלכות הריגת גוי" מאת הרב עידו אלבה, שכאשר פורסם במסגרת אחרת, נדון הרב אלבה על פרסומו למאסר בשל…"

כדי להבהיר לקוראים במי ובמה מדובר, או שזו הרחבה מיותרת, מגמתית ויתר-דידקטית, הפוגעת במדיניות ה-NPOV של הוויקיפדיה?

התשובה לא כל כך משנה, אבל המסר הוא שחשוב: דברים מסוימים לא נכנסו לערכים בוויקיפדיה, כי הוחלט, בין אם במשא ומתן, ובין אם בהחלטת בורר, לא להכניסם. ייטיבו לעשות הקוראים הנבונים אם יעיינו גם בדף השיחה, כדי לגלות את הדברים הללו, נוסף על הגרסה "הרשמית" של הערך.

וכל זה עוד לפני שדיברתי על דף הגרסאות הקודמות. אבל עיון בהן מצריך קצת יותר השקעה.

חבר שאל אותי איך לכתוב ערך בוויקיפדיה על החברה שהקים.

התשובה הקצרה: אל תכתוב.

התשובה הארוכה יותר: בוויקיפדיה בעברית סביר להניח שיתייחסו לערך כזה כאל פרסומת, במיוחד אם נכתב על ידי כותב אלמוני או בעל חשבון משתמש שנוצר רק לצורך זה, מה שהקהילה שם לא אוהבת, בלשון המעטה. בוויקיפדיה באנגלית, שהיא כל כך גדולה, אולי עוד יש סיכוי שתצליחו להשחיל פנימה ערך שכזה.

דרך אפשרית לעשות זאת בוויקיפדיה בעברית, היא ליצור חשבון משתמש ולהתחיל לכתוב בוויקיפדיה באופן סדיר, בכל קשת הערכים. לאחר שתצרו לעצמכם מוניטין ראוי (חודש-חודשיים של כתיבה עקבית) אולי תצליחו ליצור ערך שכזה. אבל גם אז סביר להניח שיקומו מבין הוויקיפדים אשר יטענו שמדובר בערך חסר חשיבות, ורב הסיכוי שהערך ימחק לאחר הצבעת מחיקה.

לקריאה נוספת: ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה (שתרגמתי מהוויקיפדיה באנגלית)

צח שפיצן ויניב חלילי מפרסמים סקופ ב-Ynet בעניין הדוקטורט המפוקפק של זהבית יוסף-כהן, מנכ"לית אייפקס-ישראל. אבל את השאלה כבר העלה אלגוריתמיקאי (אשר גם ביצע חלק מהתחקיר בעצמו) לפני שבוע וחצי בדף השיחה של הערך אודותיה בוויקיפדיה.

(זהירות, ספוילר לסרט A Few Good Men)

.

.

.

בסוף הסרט A Few Good Men (ששמחתי לגלות עכשיו שהתסריט שלו נכתב על ידי אהרון סורקין) מתהפכת הסיטואציה ועורך הדין קאפי (טום קרוז) שהיה על סף להיות מואשם בהעלבת קצין, מצליח למשוך את קולונל ג'סופ (ג'ק ניקולסון) בלשונו להודות שהוא נתן את הפקודה לעשות "שמיכה" (code red) לחייל שמת.

KAFFEE
Did you order the code red?

JESSEP
(pause)
You're goddamn right I did.

אז הכל קופא, וקאפי אומר:

Please the court, I suggest the jury be
dismissed so that we can move to an
immediate Article 39a Session. The
witness has rights.

אהבתי את הסצנה הזו, לא רק בגלל שהיא השיא הדרמטי של הסרט, אלא גם בגלל ההוגנות של קאפי, והסיפא The witness has rights. קאפי הצליח להשיג את שרצה: הוכחה שלא החיילים הם שיזמו את ה"שמיכה" אלא מפקדם, אך מרגע שהשיג זאת, לא המשיך להשפיל את הקולונל ג'סופ אלא עצר ושמר על כבודו ועל הליך מסודר.

(מצד שני ג'סופ התחיל להשתולל, וכשכלו כל הקיצין צעק עליו קאפי:

Don't call me son.
(beat)
I'm a lawyer, and an officer of the United
States Navy. And you're under arrest you
sonofabitch.

)

אני יכול לשלוף כאן כל מיני אמרות כמו "בנפול אויבך אל תשמח" ו"לא בועטים ביריב שנפל אל הקרקע". אבל הסצנה הזו שווה אלף ביטוים וניבים. כשמישהו מסכם דיון ב"אתה לא צודק, ואתה גם טיפש" אז מה נותר לצד השני? לענות בנימוס? מבחינתו כל הכללים בטלים ולא נשאר לו מה להפסיד.

ראיתי את התבנית הזו לא אחת. מקום שבו הדבר מוקצן (בגלל השיח המקוון, אני מניח) הוא דיוני הדחת מפעילים ודיונים ערים אחרים בוויקיפדיה. ראיתי את זה גם קורה בוויכוחים באייל הקורא. קידוש המטרה להוכיח את צדקת עמדתך מכשיר השפלה ורמיסה עד דק של הצד השני. פעמים רבות אנשים לא חושבים על "היום שאחרי" ולא נותנים את הסולם שיאפשר לצד שעומד להפסיד בוויכוח להמשיך להיות חבר תורם בקהילה, אלא עושים את כל שהם יכולים כדי לקעקע את דמותו, ולפעמים, בלי משים, אפילו יוצרים ממש טרול שעושה "דווקא".

השיח המקוון, שהוא דיון עני יחסית בפרגמטיקה, מקשה על המתדיינים להביע אמפתיה אחד אל השני – אותה אמפתיה שדווקא בסיטואציה הזו נדרשת כדי לשמר אווירה נעימה ושיתוף פעולה שכל כך נחוצים באתר כמו ויקיפדיה.

פעמים רבות אני נתקל במלחמות עריכה בוויקיפדיה, בין שני צדדים ניצים אשר נמצאים משני צידי המתרס של סוגיה כלשהי – ימין-שמאל, דתיים-חילונים, סוציאליסטים-קפיטליסטים, בעד ונגד גרפולוגיה וכו'. אחת הדוגמאות הוותיקות והמובהקות היא עריכת הערך יהדות קראית על ידי המשתמשים שן שש זעם ונריה הרואה (אתם מוזמנים להציץ בארכיונים. כן – ארכיונים! של דף השיחה). דוגמה קצת יותר עדכנית, אשר בה הניצים השתמשו בסופו של דבר בעזרתו של בורר יש במלחמת האזרחים בספרד.

פעם שאל אותי חבר: "אני רוצה לכתוב בוויקיפדיה על נושא במחלוקת. איך לעשות את זה?" הצעתי לו בערך את העצה הבאה: בחר לך מישהו שלדעתך נמצא מהצד השני של המתרס, והזמן אותו לערוך את הערך יחד איתך. סכמו ביניכם בדף השיחה קודם כל מהן הסוגיות שאין עליהן מחלוקת, והכניסו אותן לערך. כעת, נסחו את הסוגיות שבמחלוקת, ושכל אחד מכם יביא מקורות שתומכים בדעתו. אם אתם מצליחים לכתוב פסקה רב-צדדית אשר מציגה את המחלוקת ומביאה עמדות בשם אומרן בלי קביעה פסקנית יתר על המידה לכאן או לכאן – מצוין. אם יש לכם עדיין מחלוקת עובדתית, מצאו לכם צד שלישי, שיהיה בורר מוסכם (אשר שנייכם מתחייבים לקבל את הכרעתו), הציגו לו את החומר, ותנו לו להחליט.

מה אסור לעשות? אסור לנקוט פעולות חד-צדדיות ולערוך את הערך בלי הסכמה קודם כל בדף השיחה. אומנם אחת מקריאות הקרב של הוויקיפדיה (באנגלית לפחות) היא Be Bold, אבל ערכים במחלוקת הם המקום האחרון להיות אמיץ ולכפות את דעתך. סביר להניח שהצד השני יאבד את האמון בתום הלב שלך ובנכונות להגיע לפשרה מוסכמת, וזמן רב יבוזבז על בניית האמון הזה מחדש, ועל מלחמת עריכה.

נשמע פשוט, לא? אבל אם כולם ינהגו כך, מתי נריב? וחוץ מזה, בודריאר היה עושה מההצעה שלי מטעמים.

לקריאה נוספת: רק כוח הם מבינים.

… ובאימפריה זו הגיעה אמנות כתיבת-המפות למידת-שלמות כזו, שמפתו של מחוז אחד השתרעה על פני עיר שלמה, ומפתה של האימפריה – על פני המחוז כולו. ברבות הימים לא סיפקו עוד מפות-ענק אלה את התושבים וועדות כותבי-המפות החלו להכין את מפת האימפריה שגודלה כגודל האימפריה עצמה, והיא זהה עמה בכל נקודה ונקודה. הדורות הבאים היו אדוקים פחות במדע כתיבת-המפות, הם גרסו שמפה נרחבת זו היא מיותרת והפקידו אותה לאכזריות השמש והחורף. במדבריות המערב שרדו כמה חורבות של המפה, שם שוכנים חיות-בר וקבצנים, בארץ כולה לא היו שרידים נוספים של מדע כתיבת-הארץ.

סוארס מיראנדה "מסעות אנשי החיל" (חורחה לואיס בורחס, גן השבילים המתפצלים)

אני אוהב את הסיפור הזה של בורחס, מאז קראתי אותו לראשונה במאמר של שמעון גלבץ. הוא מדגים יפה את מושג המסמן (המפה) והמסומן (המציאות), ומראה כיצד, עם חלוף הזמן, הם מתרחקים זה מזה עד שנשאר מהקשר ביניהם רק צל חיוור, אם בכלל.

ניצנים של התרחקות כזו יש גם ברשת. אתרי אינטרנט עולים ויורדים, אך הקישורים אליהם נשארים. כמה "גוויות קישורים" כאלו יש לכם במועדפים או ב-del.icio.us? גם קטעי וידאו (בעיקר של Saturday Night Live) ששמרתי לעצמי סימניות אליהם ב-YouTube הורדו מהשרת, בעיקר בשל הפרת זכויות יוצרים.

לפעמים אני נתקל בערכים בוויקיפדיה שיש בהם קישור לתמונה אשר אמורה להיות מוצגת בערך, אך זו הוסרה ובמקומה מופיע קישור בצבע אדום. כבר קרה מספר פעמים שאתרים שינו את המבנה שלהם ולא שומרו על המבנה הקודם. אתר "הארץ" עבר שינוי מבני, וכמוהו גם אתר NRG. באייל הקורא ישנם מאות או אלפי קישורים ישנים לשני האתרים הללו אשר אינם תקפים עוד.

לא רק קישורים מפסיקים להיות תקפים. גם תגים מצמיחים עובש. יצא לכם לתייג משהו? רוב התגים אינם תלוים בזמן, אבל אני יכול לחשוב על תגים אשר יפסיקו להיות תקפים לאחר חלוף זמן. למשל, התגית for:shama שבה אני משתמש כדי להמליץ על קטעים לאתר "שמה!". אין טעם בהמשך קיומה של תגית זו לאחר שאחד העורכים ראה אותה והחליט מה לעשות עם הקישור המדובר. באותו אופן תייגתי לעצמי איזה כנס שהיום כבר עבר זמנו. אבל התג נשאר שם. נראה לכם שטרחתי והלכתי למחוק את הקישור אליו ואת התגים ששמתי עליו? בוודאי שלא. אנחנו מתחילים לצבור תגי "זבל", ואני חושש שהטכניקות הקיימות (כמו "ענני תגים") יפסיקו להיות אפקטיביים בעתיד.

בוויקיפדיה בעברית יש כרגע כ-57,000 ערכים, ובאנגלית – מעל 1.7 מיליון. אם רק ניקח את כל ערכי המדינות והערים ונתייחס למידע הסטטיסטי שמופיע בהם, הרי שיש לנו "פוטנציאל עבשות" (אי-עדכניות) גדול למדי. מי יעדכן את כל נתוני מרשם התושבים? האם מקפידים לעדכן את שמם של ראשי המדינה עם התחלפותם? בערך על דיוויד בקהאם כתוב שהוא משחק בקבוצת ריאל מדריד. האם מישהו יזכור לעדכן את הערך לכשיעבור לקבוצה אחרת? בקהאם אמור לעבור בסוף העונה לקבוצת "לוס אנג'לס גלקסי". את הערך על בקהאם כנראה שימצא מי שיעדכן, אבל מה לגבי שחקן ישראלי מהליגה הארצית? האם יש מי שטורח לעדכן אותו? אני משוכנע, למשל, שבכל זמן נתון קיים בוויקיפדיה ערך על אדם שנפטר לפני יותר משנה אך לפי הערך עליו הוא עדיין חי וקיים.

אפשר לטעון שהמצב ברשת עדיף על המצב מחוצה לה. מהדורה חדשה של אנציקלופדיה יוצאת רק כל כמה שנים, ואת הוויקיפדיה אפשר לעדכן מייד עם ההתרחשות. כך גם אפשר להגדיר את הטרנספורמציה הנחוצה כדי להפוך קישור ישן לאתר NRG לקישור במבנה החדש. אבל לדעתי יש כאן משהו עמוק יותר. כמות המידע גדלה כל הזמן, ויש למידע ערך כל זמן שהוא מעודכן ומקושר. הקישוריות המרובה של הרשת, והקישוריות הפנימית של הוויקיפדיה, הן כאן לרועץ להן: קצב תיקון הקישורים השבורים (או המידע הלא-עדכני) לדעתי לא עומד בקצב ההתרחשויות וקצב ניתוק הקישורים.

אני מוכן להיות נביא זעם לרגע ולטעון שתגים ישנים, קישורים לדפים שאינם עוד, וערכים לא מעודכנים בוויקיפדיה הם בעיות שיתחיל להטריד אותנו בשנים הקרובות, ויהיה עלינו למצוא להם פתרונות כדי לא לטבוע בים של מידע לא רלוונטי ולא מעודכן.

או שאולי נהיה כמו הדורות הבאים בממלכה במשל של בורחס, ונהיה אדוקים פחות בשאיפתנו לרשת מקושרת ותקינה, ולמידע מעודכן. ובמדבריות האינטרנט ניתקל בחורבות של אותם אתרים, אשר הופקדו לאכזריות השמש והחורף?